שחר היקר..

את שחר פגשתי לראשונה בעליית הגג באילקה ב- 2016, שידרו שם משחק של מכבי, הייתי חדש בעיר וספורטה הביא אותי ל"חבורה". לא הכרתי אף אחד והיה לי מוזר בהתחלה. שחר זיהה את זה, ישר "הרים" אותי, התעניין בי, צחק איתי, גרם לי להרגיש אחד מהחבורה, להרגיש בבית והמבוכה עברה.. תמיד התעניין ושאל לשלומי אחרי כמה זמן שלא התראינו, תמיד חיכינו לו שיגיע כשנפגשנו, תמיד הרים את האווירה ואווטומטית כשהיה מגיע מצב הרוח של כולם השתפר. אם במקרה לא יכל להגיע כולם היו קצת פחות שמחים.

כריזמה ואישיות מופלאים. זכור לי במיוחד שהייתי בחופש יום אחד ועליתי לשבת איתך במרפסת בשפינוזה, דיברנו עמוק, על החיים ועל מערכות יחסים. איזה כיף היה. מתגעגע מאוד, החדווה ושמחת החיים שהבאת לעולם חסרה לכולנו