שושו שלי…
אלה מילים לא קלות ולא כאלה שחשבתי שאי פעם אצטרך לכתוב או אפילו לחשוב עליהם.
הייתי אחת מבנות המזל שיצא להן להיות איתך בזוגיות… ואני מרגישה ממש ברת מזל, כי לא בחרת הרבה כאלה.
שנה שהיינו ביחד והן היו מלאות בצחוקים וגם בעצב… כמעט אף פעם לא רבנו או התווכחנו (אני זוכרת וויכוח אחד אולי שניים) ותמיד אהבנו. אפילו כשזה נגמר…
קודם כל הייתי רוצה לספר לך, איך עבדנו עליהם!
כשיצאתי באמצע העבודה, כדי להיפרד ממך ולהיות עם המשפחה שלך וחברים שלך, אף אחד לא הבין איך אני קשורה… אבל ניראה לי שסוד ההצלחה שלנו (לקיים זוגיות בעבודה) הייתה טמונה בכך שרק הקרובים אלינו באמת ידעו שאנחנו ביחד. סמכתי עלייך בעיניים עצמות ואתה עליי…
וידענו שזאת הדרך היחידה שזה יצליח בלי לפגוע בסביבת העבודה.
היינו קודם ידידים לפני שהיינו בני זוג, ואני חושבת שזה היה הבסיס לזוגיות שלנו.
החברות והאהבה.
חשבתי על סיפורים שקרו לנו בזוגיות, מצד אחד הרגשתי שיש מלאן סיפורים כאלה, מצד שני לא ידעתי מה לספר. אז נזכרתי בדייט השני שלנו. היינו בים.
שתינו, ורק צחקנו, עד כדי כך שכאבו לי הפנים… אחרי איזה נצח בים זזנו הבייתה, פתאום החלטת שאני צריכה לזכור את הדייט הזה לנצח והתחלת לחפש לי צדף מיוחד.
הייתה שיכור במיוחד, אז הסיטואציה הייתהממש מצחיקה.
הרמת אולי איזה מאה צדפים והם לא היו ניראים לך כאלה מיוחדים,
אז העפת אותם מאחורי הגב בתנועה חדה ומבדרת. וכשראית אותי צוחקת זה רק הקצין יותר ויותר.
אחרי איזה כמה דקות אמרתי לך שלא נורא… פעם הבאה.
אבל אתה התרחקת ממני בהליכה עקומה והתעקשת.
בסוף באת אליי עם חיוך מאוזן לאוזן והגשת לי את הצדף הכי לא מיוחד שראיתי בחיים שלי.
כיום הצדף הזה הפך לצדף המיוחד ביותר.
נתתי לך נשיקה והודיתי לך על הצדף היפיפייה והלכנו הבייתה.
הסיפור הזה עלה לי, כי הרגשתי שהוא ממש מאפיין אותך.
אתה מאלה, שיחפשו שעה צדף בין מיליון צדפים שיהיה המושלם ביותר רק כדי לגרום לאדם אחר לחייך.
ואתה תעשה את זה בצורה הכי כייפית שיכולה להיות שוב כדי לגרום לאדם אחר לצחוק.
ואז חשבתי שאתה בעצמך הצדף הזה, שאתה עובר על פניו זה לא ניראה משהו מיוחד…
אבל כשאתה מרים אותו ומבחין בו (ובך לא היה קל שלא להבחין),
הוא הצדף הכי מיוחד מכל הצדפים שעל החוף.
ניראה לי שמעולם לא פגשתי בן אדם כל כך כישרוני, יצירתי ובעל קשב וריכוז קצר ממך.
כל שבועיים/שלוש/ גג חודש, הייתה מחליף תחביב.
בשנה ראיתי אותך מתמקד ב15 תחביבים שונים. הייתה משקיע עליהם כסף, זמן, לומד איך לעשות אותם מההתחלה עד השלמות.
ואז אחרי שזה יצא מושלם הייתה משתעמם ומפסיק.
כאילו הבנת שזה קטן עלייך, הבנת איך זה עובד, רכשת עוד מיומנות וויתרת על היכולת.
מה לא עשית, הכנת בירות (שהיו לפי מה ששמעתי אגדיות), מאפרות, מנורות, קערות, התעסקת באפוקסי (שרק אתהבעולם הזה יודע מה זה), ניגנת על גיטרה (אבל רק לעצמך), שרת לא רע בכלל (אבל רק לעצמך), הייתה טכני ויצירתי ופשוט בן אדם שהוא עומק וקסם ואהבה ומלא כישרון.
מעולם לא התפלאתי שיצאת בן אדם כל כך מקסים, המשפחה שלך, החברים שלך… כולם אנשים מדהימים. נכון שמשפחה לא בוחרים…
אבל ככה יצא שהם אנשים טובים ונפלאים. משפחה שאני מעריצה.
היה לך רק כבוד כלפי כל אחד ואחת במשפחה, מסבתא, אבא ואמא ועד האחיינית ובני הדודים…
אהבת את כולם והערכת אותם, ועם כל אחד הייתה לך מערכת יחסים אישית ואוהבת.
אצל ההורים שלך תמיד הרגשתי הכי בבית שאפשר, באופן מיידי הייתי חלק מהמשפחה.
את החברים שלך אתה בחרת,
כל חבר אספת מאיזה פינה חשוכה אחרת והייתה לך חבורה של אנשים שהיא לא פחות ממדהימה וזה רק מראה איזה בן אדם אתה.
התחלתי בזה שלא הרבה אנשים ששנינו הכרנו, ידעו עלינו, אבל אני בטוחה ויודעת,
שאתה יודע מה הייתה בשבילי ואני יודעת מה הייתי בשבילך. וזה משהו שלא ישבר לעולם.
יא צדף מיוחד ויחיד במינו, שושו שלי, אני אוהבת אותך, ואוהב אותך עד הנשימה האחרונה… אני כבר מתגעגעת…
יש לי עוד כל כך הרבה מה לומר, אבל את כל השאר אספר לך בחלומות שלי…
אז תקפוץ להגיד שלום.