שחר היה בולט בשמחת החיים שלו, כל פעם כשהיה נכנס בדלת מתחיל עם הצחוקים והחיוכים שלו.

אני זוכרת שכשהיינו נפגשים הוא היה מרים אותנו (גם שהייתי כבר גדולה מידי..)

הוא לא התנהג כמו דמות סמכותית או מתנשאת מעלינו הוא היה זורם עם השטויות שלנו ומשחק איתנו ומסתלבט איתנו.

לי ספציפית לצערי לא היו שיחות עמוקות על החיים וכאלה כי לא הגעתי עוד לגיל אבל אני בטוחה במליון אחוז שגם בשיחות כאלה הוא מצטיין והוא יודע גם להקשיב וגם לכוון או סתם להיות כתף לתמוך בה. לא סתם לשבעה בכל יום הגיעו המון חברים שלו ולא סתם עשו לו מחוות בעבודה . הוא היה אדם כזה אהוב ושמח וזה מה שאני שומרת ממנו לתמיד