שחר אחי היקר, 

אני מתגעגע אליך מאוד.

קשה לתפוס כמה שבריריים החיים שלנו כאן.. אני חושב על מה החותם שאנחנו משאירים, מה העיקר ומה ישאר איתנו או מאיתנו, ובסוף אלו הזכרונות והחוויות שחלקנו עם אנשים שפגשנו בדרך..  

אני זוכר אותך מאיר כל מקום שהגעת אליו, תמיד היית זה שמאחד את כולם ודואג לכולם, כמו אח גדול. עם תכונות של מנהיג ושפע של כריזמה וקסם אישי. כולם אהבו להיות סביבך, תמיד היו חוויות מצחיקות והרבה זכרונות יפים..

אהבתי להתייעץ איתך, גם מקצועית (למרות שלא היינו באותו תפקיד למדתי הרבה ממך) אבל לא רק, הייתה לך חוכמת חיים והיינו לפעמים מדברים שעות. אני זוכר גם שיחות פילוסופיות עמוקות במרפסת של הערוץ במעילים ביום קר וגם צהריים בקיץ שמשי, יושבים על בירה וסיגריה בין שידורים, משקפי שמש ושירים של אייל גולן ברקע.  

כי הרי דבר ידוע/

שבאהבה נברא עולם/

שום דבר אינו קבוע/

והנצח לא נמדד בזמן..